מעצבים תעשייתיים מפתחים את רעיונותיהם של יצרני המוצרים כמו, מכוניות, מוצרי בית או צעצועים. הם משלבים את האומנות עם עסקים והנדסה כדי לייצר מוצרים שאנשים ישתמשו בהם כל יום. כאשר המעצב התעשייתי מפתח רעיון למוצר חדש, הוא שוקל כמה פרמטרים: פונקציונליות, אסתטיקה, עליות הייצור והשימושיות של המוצר.
בתהליך היצירה שבו המעצב התעשייתי הופך את הרעיון של הלקוח למוצר חדש, הוא עשוי לעבוד עם אנשי מקצוע אחרים, כמו מהנדסים או מומחים בעבודה עם חומרים (למשל מומחים בריתוך אלומיניום או בריתוך נירוסטה).
מידע חיוני
מעצבים אשר סיימו קורסים בעיצוב תעשייתי יהיו מסוגלים לפתח את הרעיון של הלקוח ולעצב אותו לכדי מוצר שהלקוח יכול לייצר.
בדרך כלל המעצב התעשייתי יתמקד בקטגוריית מוצרים אחת, למשל:
- התמקדות בתחום המכוניות תהיה כרוכה בעיצוב מוצר שיכול להיות:
- גוף המכונית כשלעצמה.
- או עיצוב חלקים הקשורים למכונית, כמו לוח המחוונים ברכב, או פנסי המכוניות.
- התמקדות בתחום העיצוב הביתי יכולה להיות מעורבת בעיצוב של:
- רהיטים או כלי בית. למשל, התבוננו בטוסטר שלכם. חשבתם פעם על השיקולים שהעסיקו את המעצב התעשייתי כשתכנן את המכשיר? לא רק שיקולים של יופי חזותי, אלא גם שיקולי הנדסת אנוש, כדי לשמור על האצבעות שלכם מפני כוויה.
- עיצוב פריט אדריכלי, כמו עיצוב מעקות נירוסטה, להבטחת המשתמשים במדרגות. עיצוב זה, אמור לקחת בחשבון, לא רק את הנדסת האנוש, אלא גם את הנדסת החומרים, כי עיצוב המעקה ייקח בחשבון ידע חיוני בתחום של מסגרות נירוסטה, או במה שקשור לשירותי ריתוך שיתאימו למתכות שונות (כמו רתך אלומיניום, ריתוך נחושת או ריתוך טיטניום).
מעצב תעשייתי צריך להיות בעל דמיון והתמדה, כדי להעביר הלאה ליצרן, את הרעיונות שלו לגבי עיצוב המוצר החדש. תואר ראשון בתחום כמו עיצוב תעשייתי הוא חיוני לקריירה העוסקת בעיצובים שכאלה.
תפקידיו של מעצב תעשייתי
במסגרת התפקיד יידרש המעצב התעשייתי:
- לקיים עם הלקוח פגישת התייעצות כדי לקבוע מהן דרישותיו לגבי עיצוב הנטמר.
- לחקור את הדרכים בהן ניתן להשתמש במוצר, ומי יהיו אלה שישתמשו בו.
- לרשום רעיונות או ליצור תצוגה כלשהי, כמו שרטוט על גבי נייר או מחשב, שיספק דימוי חזותי של הרעיונות העיצוביים שיעלו במוחו.
- להשתמש בתכנת מחשב כדי לפתח דגמים וירטואליים של העיצובים השונים.
- ליצור אב-טיפוס פיזי לכל אחד מהעיצובים שפותחו.
- לבחון חומרים ודרישות ייצור, כדי לקבוע את עלויות הייצור.
- לעבוד עם מומחים אחרים, כמו מהנדסי מכונות ויצרנים כדי להעריך אם הרעיון למוצר עונה על הצרכים, בעלות סבירה.
- להעריך את בטיחות המוצר, המראה והתפקוד שלו כדי לקבוע אם העיצוב אכן מעשי.
- להציג בפני הלקוח אב טיפוס של המוצר המעוצב, לאישורו.
ומה לגבי התכונות שכל מעצב שרוצה להצליח בתחום צריך? לחצו כאן לקריאה.
עיצוב תעשייתי למגוון קטגוריות של מוצרים
- חלק מהמעצבים התעשייתיים מתמקדים בקטגוריה ספציפית. לדוגמה, יש הבוחרים להתמקד בעיצוב ציוד רפואי, או מוצרי אלקטרוניקה. אחרים מפתחים רעיונות למוצרים כמו אופניים חדשניים, ריהוט, כלי בית או סקייטבורד.
- למעצב תעשייתי עצמאי, שלא עובד במסגרת חברה מסוימת, יש גמישות רבה יותר מבחינת קטגוריות המוצרים שייעצב. כאשר המעצב הוא שכיר של יצרן מסוים, הוא חייב ליצור מוצר שהעיצוב שלו יכלול את המראה והתחושה של מותג היצרן.
- מעצבים אחרים, המכונים לעתים מעצבי ממשק משתמש (user interface designers), או מעצבי אינטראקציות (interaction designers), מתמקדים בשימושיות של המוצר. כמו אותו טוסטר שהזכרנו, במקרה זה, המעצב אמור להבטיח שהמוצר יהיה ידידותי להפעלה ומהנה לשימוש, ככול האפשר.
מעצב תעשייתי אמור לדמיין כיצד עשויים הצרכנים להשתמש במוצר, ולבחון את הרעיונות שלו עם צרכנים פוטנציאליים, כך יוכל לראות כיצד העיצוב שלו נראה ופועל בעולם האמתי.
ברוב המקרים, מעצבים תעשייתיים עובדים עם מהנדסים, מומחי ייצור ואנליסטים העוסקים בחקר שוק – כדי לגלות אם ניתן יהיה לממש את העיצובים שלהם. את התגובות שקיבלו מהמומחים המקצועיים, הם מיישמים בעיצוב שהם מפתחים. לדוגמה, מעצב תעשייתי עשוי לעבוד עם אנליסט העוסק בחקר שוק, כדי לפתח תכניות לשיווק המוצר החדש שעיצב, לצרכנים.
כלי העבודה של המעצב התעשייתי
מחשבים הם הכלי העיקרי של המעצב התעשייתי. המעצבים משתמשים בתוכנות מחשב, כולל תוכנות תלת ממדיות, ואפילו מדפסות תלת ממד, שמאפשרות למעצבים לתכנן, לעצב וליצור אב טיפוס של הדגם המעוצב, בכוחות עצמם.