עבור רוב האוכלוסיה, לקויות הלמידה מתגלות כבר בגילאים המוקדמים של החיים. בסוף תקופת הגן או בתחילת תקופת בית הספר היסודי, ובמקרים אחרים מאמתים חששות כאלו רק לקראת הבגרויות כשרוצים לקבל הקלות. אך ישנם מקרים בהם לקויות למידה לא מראות את אותותיהן עד לשלבים מאוחרים יותר בחיים. כך למשל אדם שסיים את לימודיו בבית הספר ואת שירותו הצבאי ורוצה להתחיל ללמוד במכללה או אוניברסיטה מגלה שיש לו קשיים שמעולם הוא לא חווה.
קשיים אלו יכולים להגיע פתאום באמצע החיים כתוצאה מטראומה, וייתכן שהם תמיד היו שם אך לא בלטו כל כך מכיוון שמעולם הוא לא נאלץ להתמודד עם אינטנסיביות למידה כמו שדורשים ממנו בשלב זה של החיים. סטודנט כזה, יכול לגלות פתאום שעמידה בזמנים, ארגון וריכוז הופכים להיות קשים מנשוא בעוד שהוא רואה שאחרים מצליחים פחות או יותר להתמודד עם קשיים אלו. כשיש חשש ללקות למידה מומלץ לגשת למכון אבחון ולבצע אבחון דידקטי על מנת לאמת את החששות האלו ולקבל הקלות באישור משרד החינוך.
אילו הקלות מקבלים סטודנטים בעלי לקויות למידה?
תלמידים שעברו את האבחונים המתאימים ואובחנו כבעלי לקויות למידה זכאים להקלות שונות בהתאם לצרכים שלהם. חשוב להבין שאבחון כלקוי למידה לא אומר שאתם זכאים לכל ההקלות, אלא רק לאלו שהמאבחנים שלכם ממליצים עליהם לפי מה שמתאים לכם באופן אישי.
בין סוגי ההקלות השונות
הארכת זמן – אפשרות להמשיך את הבחינות זמן נוסף מעבר לזמן ששאר הסטודנטים מקבלים.
בחינה בעל פה – אפשרות להביע את הידע שלכם בחומר הנלמד בדרך מילולית ולא בדרך של כתיבה. זהו יתרון גדול עבור כאלו עם בעיות כתיבה או קושי להביע בכתב את הידע שלכם.
הקראת בחינה – לאנשים המתקשים בקריאה יוקראו השאלות באופן אישי.
והקלות נוספות.
למה בעלי לקויות למידה זכאים בכלל להקלות?
על פניו נשמע שמתן הקלות לבעלי לקויות למידה זה קצת לא הוגן, הרי למה שהם יקבלו הקלות בעוד שסטודנטים אחרים יצטרכו לעבור את הבחינות בתנאים קשים יותר? התשובה לכך היא שההקלות אינן יתרונות בבחינות אלא פשוט עזרה בצמצום פערים. בסופו של דבר, כל הסטודנטים נבחנים על בסיס מה שהם למדו ועל סמך העבודות שלהם, אך אלו בעלי לקויות למידה מתקשים לפעמים להביע את הידע שלהם על דף או שבגלל קשיים נוירולוגיים כאלו או אחרים זה דורש מאיתם יותר מאמץ וזמן. הקלות אלו נועדו כדי לגשר את הפערים בחברה ולתת לכולם שוויון הזדמנויות ועל זה אפשר רק להגיד דברים טובים.